תביעות נזקי גוף

לעו"ד חלי דואני קיל ניסיון של כשני עשורים בטיפול בנזקי גוף. בתוך כך שימשה כמסלקת תביעות בשתי חברות ביטוח 'הראל חברה לביטוח בע"מ' ו'שלמה חברה לביטוח בע"מ'. במסגרת זו ניהלה מו"מ באלפי תיקים ורכשה הבנה מעמיקה של מערכות אלה וההתנהלות מולן.

בהמשך, עברה עו"ד דואני קיל אל הצד השני של המתרס והיא מייצגת מאז תובעים למיצוי מקסימלי של זכויותיהם. בין התיקים בהם היא מטפלת:

  • פיצויים בשל פגיעה בתאונת דרכים.
  • פיצויים בשל פגיעה בתאונת עבודה.
  • פיצויים בשל פגיעה בתאונת נפילה.
  • פיצויים בשל רשלנות.
  • תביעה אזרחית נגררת לפלילים.
  • תביעות של נפגעי עבירה.

הניסיון מלמד כי ליווי התיק משלב מוקדם ככל הניתן מביא לתוצאות מקסימליות וחוסך תסבוכות והליכים מיותרים בהמשך. ככל שנפגע פועל באופן נכון וחכם, כך הדרך תהא קלה וסלולה בהמשך.

לקריאת מושגים בנזיקין לחצו כאן.

לקריאת מדריך עשה ואל תעשה לנפגעי תאונות דרכים לחצו כאן.

לקריאת מדריך לנפגעים בתאונות אוטובוס לחצו כאן.

לקריאת מדריך לנפגעים בתאונות מדרכה לחצו כאן.

הקריאה הינה לשם מתן מידע כללי וראשוני ואולם הוא לא יכול להחליף מידע פרטני ומלא הנמסר באופן אישי לכל נפגע בהתאם למלוא הנתונים הספציפיים שלו. לכן, כדאי לקרא וחיוני להתייעץ.

מושגים רווחים בתחום נזקי גוף

 

מפגע

ככלל, כשתאונה נגרמת בגלל רשלנות של מישהו – מזיק, ניתן לתבוע אותו בשל האחריות לתאונה ולקבל פיצוי על הנזק שנגרם.

כדי שניתן יהיה לקבל את הפיצוי, ישנה חובה לעבור שתי משוכות – הוכחת רשלנות והוכחת נזק הנובע מאותה רשלנות.

כיצד ניתן להוכיח את אותה רשלנות? הדברים משתנים ממקרה למקרה – לפעמים הרשלנות ברורה וקלה להוכחה ובפעמים אחרות, היא מורכבת יותר ונלמדת מתוך נתונים ספציפיים בסיפור המקרה.

אחד הפרמטרים שמשמשים בהוכחת רשלנות הוא קיומו של מפגע – מכשול כלשהו, קלקול, שבר וכיו"ב שבגללם נגרמה התאונה – כך ייחשבו כמכשול פער גבהים במדרכה, מדרגות שאינן תקניות, רצפה מחליקה או רטובה במקום שבו היא איננה אמורה להיות כזו, בור בכביש, מדרכה משובשת, מקום הליכה חשוך, בוודאי כשיש בו חפצים העלולים להכשיל ועוד ועוד.

בכל מקרה של תאונה הנגרמת ממפגע יש לבחון אותו בנסיבות הספציפיות של אותו מקרה וכן לתעד אותו באופן נכון לשם ניהול ההליך בהמשך.

בחינה והתנהלות נכונים בכל הנוגע למפגע ולנסיבות התאונה, יכולים לסייע מאוד בהמשך ולפעמים אפילו לקיים או לשלול את הפיצוי.

פינוי

אדם נפגע בתאונה וצריך לקבל טיפול רפואי. יש מי שמתפנים בעצמם לבית החולים, יש מי שעושים זאת באמצעות קרוב משפחה, בן זוג או חבר ויש כאלה המתפנים על ידי מד"א. קיימים מקרים שבהם הפינוי על ידי מד"א יהיה הכי חכם ויסייע בהמשך.

כשמדובר בתאונה שבה מעורבים לפחות שני כלי רכב, לא יהיה בד"כ קושי להוכיח את העובדה שקרתה התאונה ואת פרטיה. לעומת זאת, כאשר מדובר בתאונה שנחשבת תאונה עצמית – אופנוען שמחליק עם האופנוע, נהג שמאבד שליטה עם הרכב, אדם שנופל. בתאונות כאלה, קשה יותר להוכיח את עצם קרות התאונה ופה, פינוי ע"י מד"א יכול לסייע! מדוע? משום שכאשר מד"א מפנה אדם ממקום תאונה לבי"ח יהיה רשום בדו"ח מתי ואיפה זה היה, מה היה מצבו של הנפגע ומה היתה גרסתו לגבי האופן שבו הוא נפגע. הדו"ח הזה בהחלט מסייע ויכול לאפשר לצדדים לנהל מו"מ ענייני על גובה הנזק במקום לנהל הוכחות בשאלת התרחשות התאונה.

ועוד הערה בעניין זה – כאשר מדובר בתאונת דרכים או בתאונת עבודה, כדאי לפנות לעו"ד ולהעביר לו את דרישת התשלום של מד"א כדי שניתן יהיה להעביר אותה לגוף שאמור לשלם עבורכם.

אישור משטרה

כאשר אדם נפגע בתאונת דרכים ומגיע לטיפול בבית חולים, הוא יתבקש להמציא לבית החולים אישור משטרה. את האישור יעביר בית החולים לקופת החולים בה מטופל הנפגע לצורך כיסוי הוצאות הטיפול שלו.

כדי לקבל את האישור, על הנפגע לפנות ליחידת אגף התנועה של המשטרה. בחלק מהתאונות, בד"כ כשמדובר בפגיעה קלה, ניתן לפנות באופן מקוון דרך הקישור הבא: https://www.gov.il/he/service/traffic-accident-notice .

במקרים אחרים, צריך יהיה להגיע לתחנת המשטרה עצמה ולהצטייד בתעודת זהות, רישיון נהיגה, רישיון רכב, ביטוח ותעודות רפואיות. כאשר הנפגע איננו הנהג יש לבוא עם התיעוד הרפואי ופרטי הנהג והרכב.

להלן כתובות תחנות המשטרה השונות לעניין קבלת אישור משטרה, כפי שהן מופיעות באתר השירותים והמידע הממשלתי:

מרחב כנרת – הגליל 4, צפת

מרחב גליל – מטה מרחב גליל, קרית אתא

מרחב עמקים – הנשיא 5, עפולה

חיפה – נתן אלבז 1, חיפה

חדרה – תחנת משטרת חדרה, כביש 4, חדרה

מרחב שרון – דרך השרון 1, כפר סבא

מרחב שפלה – רחוב הרצל 206, רחובות

מרחב שומרון – קרית המדע 13, אריאל

מרחב יהודה – מטה מחוז ש"י, מבשרת אדומים

מחוז ירושלים – מרכז כלל, רחוב יפו 97, ירושלים

מחוז תל אביב – רחוב אמץ 2, תל אביב-יפו

מרחב לכיש – רחוב הנביאים 44, אשדוד

מרחב נגב – רחוב שזר 33, בניין נועם, קומה ב', באר שבע

מרחב אילת – כיכר המייסדים 26, אילת

תאונת עבודה

ככלל, תאונת עבודה היא תאונה שנגרמת לאדם בדרכו מהבית לעבודה, במהלך העבודה או בדרך מהעבודה הביתה. כאשר אדם נפגע בתאונת עבודה הוא זכאי לפנות למוסד לביטוח לאומי בתביעה להכרה בתאונה כתאונת עבודה ולקבלת דמי פגיעה בגין הפסדי השכר שנגרמו לו עד לתקופה של 91 ימים. ככל שהפגיעה שלו מצדיקה זאת, ישנן זכויות שונות שהוא רשאי לממש. פניה לוועדות רפואיות לקביעת נכות וכן סיוע והטבות בהתאם לנתונים המסוימים של הנפגע.

ישנם גופים רבים שמבצעים את הפניה לביטוח לאומי לשם הכרה בתאונה כתאונת עבודה וקבלת דמי פגיעה – סוכני ביטוח, מעבידים, יד מכוונת, חברות למימוש זכויות רפואיות – חלקם יבצעו את זה בתשלום וחלקם ללא תשלום.

אבל, לפני שנעזרים בסיוע של מי מהנ"ל יש לקחת בחשבון שני נתונים:

  • השיקול הראשון הוא שרק עו"ד יכול לייצג בוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי. כל גוף אחר מנוע מלעשות את זה.
  • השיקול השני, וזה נתון שחשוב לקחת בחשבון, הוא שכל דבר שיאמר ויכתב החל מהמסמך הראשון, הינו בעל חשיבות בהמשך ההליך.

במסגרת הטפסים שממלאים כבר בשלב הראשון, יש לתאר את אופן התרחשות התאונה. לא פעם, ישנם ניואנסים שיש להקפיד בהם כדי שהתביעה תתקבל ולא תידחה בשל ניסוח שגוי שנעשה בתום לב.

למעלה מכך, עוד בטופס הראשון ב.ל. 250 עולה תיאור של אופן קרות התאונה. הסבר לא נכון או לא מדויק שיירשם שם, ישפיע הלאה על ההליך כולו ועלול להכשיל אותו.

כך גם, התייחסות לא נכונה למלוא המצב הרפואי עלולה ליצור בעיות או חוסרים בהמשך.

את כל אלה יש לקחת בחשבון בכל תאונת עבודה והם חשובים כפליים כשמדובר בתאונה שבה הפיצוי מתקבל משני גופים – גם פיצוי מהמוסד לביטוח לאומי וגם פיצוי מגוף נוסף: דוגמאות לגוף נוסף כזה הן למשל חברת הביטוח כשמדובר בתאונת דרכים, או מזיק (מי שגרם לנזק) כשמדובר בתביעת רשלנות. במקרים כאלה, כל פעולה שתיעשה מול הביטוח הלאומי, מהרגע הראשון ממש, היא בעלת השפעה קריטית גם על תוצאות ההליך הנוסף ולכן כל פעולה חייבת להיעשות מתוך הסתכלות על התמונה כולה.

תאונה עצמית

רוב התאונות מתרחשות במעורבות של כלי רכב אחר עם כלי רכב אחר (או יותר)  או פגיעה של כלי רכב בהולך רגל. במקרים כאלה, השאלה האם באמת התרחשה תאונה, היא שאלה  קלה, קל להוכיח את קרות התאונה כי כל אחד מהצדדים משמש כ"עד" כלפי הצד השני. אבל, יש סוג נוסף של תאונות – מה שמכונה תאונות עצמיות: אדם יכול לנהוג ברכב ולהיכנס בעץ, או לרכב על אופנוע ולהחליק, לצאת מהרכב ולטרוק את הדלת על אצבע. במקרים כאלה, הנטל להוכיח את קרות התאונה כבד יותר.

מי שמעורב בתאונה עצמית יכול לסייע לעצמו בכך – לרשום פרטי עדים לתאונה, לערוך צילומים – של הרכב, של הזירה, של עצמו, להתפנות ע"י מד"א (ראו: פינוי), להקפיד שההתייחסות בתיעוד הרפואי לאופן קרות התאונה תהיה מדויקת, לתעד את הנזק לרכב – חוות דעת שמאי וקבלות על תיקון ככל שיש. ככל שמתנהלים נכון וחכם בזמן אמת, ניתן לממש את הזכויות באופן מלא וקל בהמשך.

רשלנות

אחת העילות הנפוצות בתביעות נזיקין היא עילת הרשלנות. הרעיון המרכזי עליו היא מבוססת, הוא שלאנשים או לגופים מסויימים יש אחריות כלפי מישהו. כאשר מי שיש לו אחריות כזאת לא התנהג כפי שצריך או נמנע מלעשות מה שהוא צריך וכתוצאה מכך נגרם נזק, אותו אחראי, שנקרא "מזיק" צריך לפצות את מי שנפגע לגבי הנזק.

קל יותר להמחיש את הרעיון באמצעות דוגמאות בהן טיפלנו בהצלחה:

אישה שנכנסה לחנות גדולה ביום גשום, דרכה על שטיח ספוג במים, החליקה ונפגעה והחנות נמצאה רשלנית ושילמה לה פיצויים.

עסקים שנגרם להם נזק כתוצאה מגשמים מרובים תבעו את הרשות המקומית שלא דאגה לניקוז מתאים מראש, הרשות שילמה להם פיצויים על ההימנעות מביצוע הנדרש.

בחור בילה בבר והוכה ע"י המאבטחים, בעלי הבר התרשלו בהנחיה ופיקוח של המאבטחים העובדים מטעמם ושילמו פיצויים לבחור.

אישה שנכנסה למעלית עם רצפה בעומק מטר נפלה ונחבלה, הוגשה תביעה כנגד חברת המעליות וועד הבית, אשר שילמו לה פיצויים על האחזקה הלקויה והעדר פיקוח מתאים.

בתביעות רשלנות יש להוכיח שהאירוע אכן התרחש, שהמזיק הוא אכן בעל אחריות כלפי הנפגע, שנגרם נזק לנפגע, שהנזק נובע מהפרת האחריות וכמובן גם את גובה הנזק.

אנו מנהלים תביעות רשלנות רבות – כנגד עיריות, מעבידים, כנגד המדינה, המשטרה, חברות ביטוח וכיו"ב. שיתוף פעולה של הלקוחות משלב מוקדם ככל הניתן, מאפשר ביסוס מיטבי של התביעה ומקסום הפיצוי.

נגישות