ייעוץ וייצוג בהליכים פליליים

במשך כשני עשורים אני מייצגת חשודים ונאשמים בכל שלבי ההליך הפלילי:

  • ייעוץ לפני חקירה.
  • דיוני מעצרים.
  • שימוע לפני הגשת כתב אישום.
  • הסדר מותנה.
  • ניהול תיקים פליליים בבתי משפט שלום ומחוזי ברחבי הארץ.
  • ייצוג בערעורים פליליים בבתי משפט מחוזיים ובבית המשפט העליון.
  • מחיקת רישום פלילי.
  • שינוי עילה של תיקים שנסגרו.
  • ליווי משפטי של קורבנות עבירה.

כשאדם עומד בפני אישום פלילי או סיכון לאישום כזה, כמעט כל מה שחשוב לו מונח על הכף – החופש, השם הטוב, הפרנסה ואפילו הבריאות.

רובם הגדול של הלקוחות שלי בתחום הזה הם כאלה שזו להם העבירה הראשונה, הם אינם מנהלים אורח חיים עברייני אלא מוצאים את עצמם בנקודה מסוימת בחיים במצב הזה ודווקא בשל חוסר הניסיון והזרות של העולם הזה עבורם, הם מוצאים את עצמם מוחלשים ומבולבלים. זה גם הרגע שבו הם זקוקים לכל כוחותיהם.

בכל שלב שבו פונים אלי, אני לומדת את הסיפור כולו מתחילתו ועד סופו ונרתמת לחלץ את הלקוחות שלי בכל כלי שהדין מאפשר לי. אני מכירה כל פרט בתיק, הופכת כל אבן, מקדישה את מלוא תשומת הלב.

הטיפול יכול להיות קצר ונקודתי – לא פעם תיקים נסגרים לאחר חקירה, חשודים משתחררים והאירוע הלא נעים מסתיים.  במקרים אחרים, הדרך יכולה להיות ארוכה ומפותלת ואנחנו צועדים בה יחד.

במהלך השנים הצלחתי לעזור לרבים ואני גאה בכך שרובם הניכר לא חזרו לעמוד שוב בפני סיטואציה כזאת. אשמח לעזור גם לכם.

 

לקריאת מושגים רווחים בתחום הפלילי לחצו כאן.

לקריאת הסברים לגבי התנהגות בחקירה פלילית לחצו כאן.

לקריאת מאמרים פליליים מאת עו"ד חלי דואני קיל לחצו כאן.

מושגים רווחים בתחום הפלילי

 

מעצר (ימים)

כשחשוד נעצר, המשטרה צריכה להביא אותו להארכת מעצר בבית המשפט בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ 24 שעות מעת מעצרו. בעת הדיון תמסור המשטרה לשופט חומר לעיונו שבו פרטים על החשד, הנסיבות שמבססות אותו, פרטים מתוך החקירה והפעולות שמתכננת המשטרה לבצע. את החומר הזה לא יכולים לראות החשוד או הסניגור אבל כן אפשר לבצע חקירה של השוטר ובאמצעותה לבסס טענות כאלה ואחרות שמשמשות לשכנוע של בית המשפט לשחרר את החשוד או, לפחות לשמש בסיס לדיון/ים הבאים, כך שיאפשר מעקב אחר עבודת המשטרה וצמצום את המעצר למינימום ההכרחי.

המשטרה מצידה תבקש הארכת מעצר לכמות מסוימת של ימים הנדרשים לה באותה עת. הסניגור מהצד השני, יטען לשחרורו המיידי של החשוד ובית המשפט יקבל החלטה האם לשחרר או להאריך את המעצר ולכמה ימים. ככל שהמעצר יימשך ניתן יהיה להעלות טענות לעניין מצבו של העצור ותנאים מיוחדים הנדרשים לו במידת הצורך (מצב רפואי, נתונים סוציאלים מיוחדים) ובית המשפט יורה בהתאם.

תסקיר מעצר

כשחשוד נעצר ומובא לבית המשפט, יכול בית המשפט להורות לשירות המבחן להכין תסקיר מעצר בעניינו. לצורך הכנת התסקיר ייפגשו קצין/ת המבחן עם החשוד וכן, במידת הצורך, עם בני משפחתו ומשגיחים פוטנציאליים אותם מציעה ההגנה כמשגיחים על החשוד בחלופת מעצר. התסקיר יסקור את מצבו האישי של החשוד, תולדות חייו, הרקע ממנו הוא בא, כמו כן את יחסו לעבירה, הרקע לה וכו'. התסקיר יקבע את מידת המסוכנות הנשקפת מהחשוד ויתייחס לשאלה האם יש להמשיך ולהחזיק אותו במעצר, או שניתן להסתפק בחלופות כגון מעצר בית. כך גם יפורטו המשגיחים שנבדקו ונמצאו מתאימים לתפקיד.  

ההחלטה האם להמשיך ולעצור את החשוד ובאילו תנאים לקבוע נתונה תמיד לבית המשפט, אך לתסקיר המעצר יש מקום חשוב ומרכזי בגיבוש אותה החלטה.

מעצר עד תום ההליכים

עם הגשת כתב אישום כנגד חשוד (לאחר הגשת כתב אישום הוא הופך למעשה מחשוד לנאשם וכך הוא יקרא מעתה), יכולה התביעה להגיש בקשה למעצר עד תום ההליכים. התנאי למעצר כזה הוא קיומן של ראיות לכאורה לביצוע החשדות וקיומה של מסוכנות. הכלל הוא שעל בית המשפט תמיד לשקול ולבחון את האפשרות להסתפק החלופה של מעצר.

השלב הזה הוא למעשה הפעם הראשונה שבה נחשפים הנאשם והסניגור למלוא חומר החקירה ויכולים לנתח באופן מלא את מצבו של הנאשם לאור הראיות שיש בתיק.

ההתמודדות עם בקשה למעצר עד תום ההליכים תעשה בבחינת חומר החקירה כולו. לאחר בחינה כזו ובהסתכלות על התמונה הרחבה, ניתן יהיה לקבל החלטה האם נכון, כבר בשלב זה לטעון שאין ראיות לכאורה (ולפיכך אין עילה למעצר עד תום ההליכים), או שיש להניח לטיב הראיות בשלב זה ויש להסתפק כעת רק בדיון בעניין המסוכנות וחלופות מעצר אפשריות. ההחלטה בסוגיה הזאת היא נגזרת של מה שמצוי בחומר הראיות ושל האסטרטגיה הכוללת בניהול התיק.

בהתמודדות עם שאלת המסוכנות יבחן הצורך בתסקיר מעצר, בהכנת משגיחים מתאימים במידה של שחרור למעצר בית, בהכנת מלוא התשתית הנדרשת, לרבות כל מסמך ואסמכתא שיכולים לסייע.

היותו של נאשם משוחרר או עצור בזמן ניהול המשפט שלו היא קריטית! לכן, יש לעשות כל מה שניתן לצורך שחרורו.

במידה ובית המשפט מורה על מעצר עד תום ההליכים, ניתן (בנוסף להגשת ערר) לפנות שוב לבית המשפט, בתנאים מסוימים, בבקשה לעיון חוזר בהחלטת המעצר. פעמים רבות, לאחר שמתקבלת החלטה על מעצר עד תום ההליכים, עדיין מתבצעים שחרור והקלה בתנאים באופן הדרגתי.

שימוע

אדם נחקר במשטרה כחשוד בעבירה מסוימת. עם סיום החקירה תחליט המשטרה האם לסגור את התיק או להמליץ על הגשת כתב אישום. אם ניתנה המלצה על הגשת כתב אישום, יעבור התיק לתביעה המשטרתית או לפרקליטות ואלה, בסוג מסוים של עבירות ישלחו לחשוד "מכתב ידוע לחשוד" לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי – זהו ה"שימוע". במסגרת אותו שימוע יכול החשוד לנסות לשכנע את התביעה שלא להגיש כנגדו כתב אישום ועל התביעה לשקול את טיעוניו בראש פתוח ובנפש חפצה.

רוב השימועים נערכים בכתב וחלקם נערך בעל פה. חלק מהליכי השימוע באמת מצליחים וכשזה קורה, חוסך לעצמו החשוד הרבה סבל, זמן, כסף, ועוד. יחד עם זאת, במידה והשימוע נכשל והטענות של החשוד לא מתקבלות, הוא לא ירצה שהתביעה תערוך מקצה שיפורים בראיות שלה ותתכונן לטענות ההגנה שלו. לכן, כלל האצבע הוא לנסות לשכנע במסגרת אותן טענות וראיות שלא תפגענה בהגנה של החשוד, אם יוגש כנגדו כתב אישום. (לקריאת מאמר מקיף בנושא "אינטרסים מנוגדים בשימוע הפלילי" מאת עו"ד חלי דואני קיל, לחצו כאן. מאמר זה אף נרשם בקישורים החיצוניים של הערך שימוע בוויקיפדיה: לעיון לחצו כאן).

הסדר מותנה

ההליך של הסדר מותנה הוא הליך חדש יחסית, אשר במסגרתו יכולה התביעה, בסוגים מסוימים של עבירות ונסיבות, להימנע מהגשת כתב אישום ובמקום זה לסגור תיקים במסגרת מעין הסכם מול חשודים.

בהסכם כזה, מודה החשוד בביצוע העבירה ונוטל על עצמו התחייבויות בהתאם למה שמסכמת איתו התביעה. אם עמד בהתחייבויות, התיק שנסגר ישאר סגור. אם יפר אחת מההתחייבויות, יכולה התביעה להגיש את כתב האישום כנגדו. סוג התנאים שיכולים להכלל בהסכם הוא תשלום קנס לאוצר המדינה, תשלום פיצוי למתלונן, התחייבות להימנע מביצוע העבירה, עמידה בתוכנית טיפולית ובפיקוח שירות המבחן, נקיטת אמצעים לתיקון הנזק (מכתב התנצלות/הרחקה/הפקדת כלי נשק). רוב התנאים תקפים עד שנה מיום ההסדר.

בטיפול בהסדר מותנה יש לבחון את חומר הראיות ולקבל החלטה האם יש מקום להסדר כזה או שנכון יותר לנהל את התיק. במידה ומחליטים שיש מקום לבחון את ההסדר המותנה מקיימים פגישה עם התביעה במסגרתה נטענות מלוא טענות ההגנה – עובדתית, משפטית ואישית ובהתאם, מוצע ההסדר על כל רכיביו. ככל שהתנאים מקובלים על החשוד הוא יחתום עליו וההסדר ייכנס לתוקף. אם יסרב, תעמיד אותו התביעה לדין והוא יתמודד עם האישום בבית המשפט.

הקראה

דיון הקראה הוא דיון שמסמן את הכיוון והאופן שבו יתנהל המשפט. בדיון הזה הנאשם, מוסר את עמדתו לאישומים כנגדו: מודה או לא מודה. אם הנאשם מודה, ירשיע אותו בית המשפט ויפנה לדון בעונש. אם הוא כופר באישומים – כולם או חלקם, הוא ידרש לתת התייחסות לעובדות ולאישומים בכתב האישום כדי שניתן יהיה לתחום את גבולות המחלוקת – למשל, האם בכלל נכח בזמן ובמקום המפורטים בכתב האישום? האם הוא מודה בחלק מהעובדות?

במסגרת דיון של הקראה יכולות גם לעלות בקשות מקדמיות שונות של הנאשם, יש טענות מקדמיות שיכולות לעלות גם בשלבים אחרים של המשפט ויש כאלה שאפשר להעלות רק בשלב הזה, אחרת צריך רשות מיוחדת של בית המשפט לכך. אותן בקשות יכולות להשפיע ממשית על ניהול ההליך וחשוב לבחון את נחיצותן והתאמתן בשלב ניתוח הראיות וקביעת האסטרטגיה בתיק.

גילוי חומר חקירה

מי שרשאית לחקור, לתפוס מסמכים ולאסוף מידע היא המשטרה. לאחר הגשת כתב אישום, רשאים הנאשם והסניגור לעיין במלוא חומר החקירה – כל החומר שאספה המשטרה בחקירה, כל העדויות שנגבו.

אבל מה קורה כאשר המשטרה לא אספה חומר שהיתה צריכה לתפוס/לאסוף? כמו למשל תדפיסי שיחות רלבנטיות של מי מהצדדים, או צילומי מסך מהתכתבויות, או כל מסמך רלבנטי שנמצא בידי צד מסוים ויכול לסייע בהגנת הנאשם. מה קורה, כאשר ישנו חומר רלבנטי שיכול לעזור בהגנת הנאשם ולא מצוי בחומר החקירה, כמו תיקים רפואיים של המתלונן, שיכולים לשפוך אור על שאלת אשמתו של הנאשם.

במקרים בהם הנאשם סבור שיש חומר חקירה שמצויים בידי המשטרה ולא הועברו אליו, או כאלה שהמשטרה צריכה היתה לאסוף ולא אספה, או כאלה שנמצאים בידי צד ג' כלשהו ורלבנטיים לשאלת אשמתו, הוא רשאי להגיש בקשה מנומקת לגילוי חומר חקירה. על בית המשפט לקיים דיון בבקשה כזאת – חלק מהדיונים האלה ידונו בפני השופט שדן בתיק וחלק אחר בפני שופט תורן, הכל בהתאם לסעיף שלפיו הוגשה הבקשה ולנסיבות.

במידה ובית המשפט משתכנע שיש מקום ליתן צו לגילוי חומר חקירה הוא יורה כך, בתנאים כאלה ואחרים שהוא יקבע. הליך כזה יכול לא פעם לשנות את התמונה ולסייע מאוד בהגנה על הנאשם.

של"צ

לבית המשפט יש כלים רבים לענישה. אחד מהם הוא השל"צ, שירות לציבור, שבו מבצעים פעילות ללא תשלום במקום שקבע שירות המבחן, במספר שעות שקבע בית המשפט וללא תשלום. השל"צ הוא מהעונשים הקלים שגוזר בית המשפט והוא עושה זאת במצב בו החליט לבטל הרשעה או במקרים בהם הרשיע נאשם אך החליט לא להטיל עליו מאסר בפועל. את השל"צ, בניגוד לעבודות שירות, ניתן לבצע במקביל לעבודה או לימודים וגם היקף הזמן בד"כ קטן בהרבה. במידה שלא מבצעים כראוי או באופן מלא את השל"צ רשאי ביהמ"ש לדון שוב בעונש שקבע ולהחמיר.

עבודות שירות

כשבית המשפט גוזר על נאשם מאסר בפועל לתקופה של עד תשעה חודשים, הוא רשאי לקבוע שבמקום מאסר מאחורי סורג ובריח, ירצה הנאשם את המאסר בדרך של עבודות שירות. עבודות שירות הם למעשה סוג של מאסר – במקום להיכנס לכלא מבצעים אותן. הביצוע שלהם נעשה ברציפות מידי יום, מהבוקר עד אחר הצהריים, כאשר על המבצע את העבודות יש פיקוח של קצין מבחן. בתום התקופה מוסר קצין המבחן דו"ח לבית המשפט לגבי ביצוע העבודות.

אי ביצוע העבודות בהתאם להוראות, אי הגעה או אי שיתוף פעולה עלולים להביא לשליחה לכלא. חשוב לעבור את התקופה הזאת, לעשות מאמץ, להסתדר ולשתף פעולה באופן מלא עם מי שמפקח על העבודות. זה לא פעם קשה, אבל עדיף עשרות מונים על מאסר.

תסקיר לעונש

לאחר שבית המשפט מרשיע נאשם, מגיע השלב שבו יש לדון בעונשו. בשלב הזה יצטרכו הצדדים להעלות את טיעוניהם – התביעה לחומרא וההגנה לקולא. עוד לפני העלאת הטענות, יכול בית המשפט, בהתאם לבקשה מאת מי מהצדדים או מטעם עצמו, לשלוח את הנאשם המורשע לקבלת תסקיר לעונש עם שירות המבחן. לשם כך, יפגש המורשע עם קצין המבחן, פעם אחת או יותר, בהתאם לצורך. התסקיר יתייחס לרקע של המורשע ותולדות חייו, לעיסוקו ומשפחתו, להתייחסותו לעבירה בה הורשע ומידת לקיחת האחריות, למידת המסוכנות הנשקפת ממנו, לצורך בקבלת טיפול והסכמה או התנגדות המורשע לכך. בסופו של דבר יבוא התסקיר (לרוב) בהמלצה בדבר העונש המומלץ שיש להטיל על מי שהורשע. לעיתים התסקיר לעונש אף דן בשאלה האם נכון לבטל את ההרשעה או להתיר אותה על כנה.

גם כאן, ההחלטה מהו העונש שיוטל על מי שהורשע ועל כל רכיבי העונש היא של בית המשפט ושלו בלבד, ואולם לתסקיר יש מקום משמעותי ובמרכזי בגיבוש ההחלטה הזאת.

נגישות